תוכן

מב) ואח"כ נשאה שמעון, כנודע כי ראובן הוא חסד, ושמעון גבורה. וכל הקליפות אינם יוצאי אלא משם, לכן נקרא גבורה, דאסבר פנים לרע. וזהו שמעון, אותיות: ש"ם עו"ן. כי שם העון, שהוא סט"א נאחז. והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא, ולכן לקחה שמעון. ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומה גם אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש, אשר נאמר עליו, ארור כנען כנודע. ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל ן' שנבעלה לכנעני, והוא עצמו שלומיאל ן' צורישדי, והוא עצמו זמרי בן סלוא, כמ"ש ז"ל בסנהדרין, בפרק בן סורר ומורה, ומכח אותה זוהמא נדבק בכזבי, ואולם כי גם כזבי, היתה שיורי הקליפה אשר לדינה אמו של שאול, והיתה בת זוגו, זולתו שאכלה פגה, ועדיין לא היתה ראויה. ולכן הוא נקרא שלומיאל ן' צורישדי, והיא נקראת כזבי בת צור. אך צור אביו דשלומיאל, הוא שמעון, אשר צורי הוא שדי, השודד כל הקליפות ומכניעם, ולא בצור, סט"א, אביה של כזבי. ונחזור לענין, כי כל מעשה הראשונים ומה גם הנזכר בתורה, אינם לפי פשוטם, ואינם בדרך מקרה, ודי בזה, כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם.